מתי גם ה"קפלניסטים" יבינו

בעקבות המאמר ב"הארץ" על עלוני השבת שמחולקים בבתי הכנסת התוודעתי אל העלון "עולם קטן" ובתוכו למדור "מעל הגבעה". הכתבה ב"הארץ" מציינת ש"עולם קטן" הוא העלון בעל התפוצה הרחבה ביותר וקהל היעד הוא בעיקר הציונות הדתית. "מעל הגבעה" הוא מדור בעלון, חלק מהטורים בו נכתבו על ידי צבי סוכות וחלק אחר על ידי "המערכת". הקדשתי שעה לקריאה של חלק מהטורים הללו, שמייצגים להבנתי את האופן שבו מציגים עצמם אנשי נוער הגבעות לשאר אנשי הציונות הדתית.

אנשי נוער הגבעות מציגים עצמם כחלוץ לפני המחנה שמקדם ומבטיח את מאוויי הכלל - השלמת שליטה רציפה בכל הגדה המערבית ודיכוי הפלסטינים. דחיקתם לשטחי הערים והכפרים הגדולים בלבד, שימורם כנחותים והמשך השליטה בהם.

במסגרת זו מועלה על נס הטיהור האתני שבוצע ב"ספר המדבר", האזור שבין בקעת הירדן לגב ההר, ומועצמים מבצעי הטיהור האתני  ובראשם "התיישבות החדשה", קרי המאחזים הבלתי חוקיים.

הנה דברים שנכתבו שם באוגוסט 2024 על ידי "מערכת עולם קטן":

"רצף יהודי - נסיים במשהו אופטימי ומרגש. בחודשיים האחרונים, אחרי מאבק של יותר מעשור בשטח, הושלמה יצירת רצף טריטוריאלי יהודי לאורך 'ספר המדבר' וכביש אלון, מכוכב יעקב שבבנימין ועד ליישוב חמרה שבבקעת הירדן, שמורכב משלושים גבעות וחוות.

זהו רצף טריטוריאלי שקשה להפריז בחשיבותו, משום שהוא תוקע טריז בין מרכז המדינה הפלשתינית המתוכננת בשדרת ההר בבנימין והשומרון ובין יריחו ובקעת הירדן, שעתידות לפי תוכניות הרשות הפלשתינית לשמש החלק שיחבר בין ירדן לשכם ולרמאללה. זה רצף ענקי ואולי חסר תקדים ביו"ש, שיש בו קרוב ל-300,000 דונמים(!) בשליטה יהודית איתנה באמצעות בנייה, צירים אסטרטגיים, חקלאות ומרעה.

"עד לפני כמה שנים עוד היה השטח מלא במאהלים בדוויים ובמאחזים ערביים בלתי חוקיים שפיתחה הרשות הפלשתינית במבצעי בזק ליליים ובמשאבי עתק, אך בזכות מאות משפחות ובחורים מחלוצי ההתיישבות, שאף שילמו על כך לא פעם בפציעתם ובסיכון חייהם, בהרס ביתם ורכושם ובתנאים לא-תנאים שבהם התגוררו, הוכרעה המערכה לטובת הצד היהודי, והפולשים הערבים נדחקו אט-אט החוצה ונאלצו לחזור אל תוך גושי הכפרים.

"הרצף הטריטוריאלי העצום שהושלם לאחרונה הוא אירוע היסטורי, פריצת דרך בכל הקשור לתחום ההתיישבות, ובעז"ה עוד נקדיש לו טור מלא (ואולי אפילו כמה) ביום מן הימים. אבל עד אז חשוב לדעת שהמערכה רחוקה מסיום. נכון, החיבור הראשוני הושלם, אבל בשטח עוד מתחולל קרב איתנים גם נגד מערכת הביטחון, שמסרבת להשלים עם סיכול תוכניות המדינה הפלשתינית, וביצעה רק השבוע הרס ברוטלי בגבעת אור מאיר, בשדה יונתן ובצור הראל, וכמובן גם נגד האויב הערבי, שנלחם על החזרת שליטתו לחבלי המולדת ששוחררו ממנו.

"זה הזמן של כולנו להצטרף לחלוצים ולסייע בהמשך המערכה על השטח שניטשת במקביל בעוד חזיתות רבות ביהודה ושומרון, כל אחד כפי יכולתו. מי במעבר קבוע לגבעה, מי בעזרה בשמירות בלילה ומי בסיוע כספי או לוגיסטי שיאפשר את הרחבת הפעילות. ברגעים אלו אנו כותבים בגופנו את דפי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, מי לא ירצה לזכות להיות שותף?" (הטקסט כולל שקרים והפרזות, אבל עיקרו נכון, השטח אכן טוהר ברובו, וה"חלוצים" קרי עברייני הגבעות, הם מחוללי הטיהור).

מה שעושים שם ה"חוואים" אינו גחמה של מישהו בודד ולא מעשה רומנטי של הפיכתם לרועים עבריים. מדובר במאמץ אסטרטגי לביטול התקווה והסיכוי לפשרה, הסיכוי לשתי מדינות, הסיכוי לחיים ראויים לשני העמים ולסוף הסכסוך. ולטווח ארוך - הסיכוי להמשך קיומה של מדינת ישראל. כאן באזורים שכוחי האל של "ספר המדבר" נטועים שורשי המאבק שענפיו וצמרתו ניכרים בכל מקום במדינה. "לית אתר פנוי מניה". זה לא רק עניין הומניטארי של מגיני זכויות אדם, זהו מאבק אסטרטגי.

"עולם קטן" וקוראיו מבינים זאת היטב. מתי גם ה"קפלניסטים" יבינו?

אכן "זה הזמן שכולנו נצטרף ונסייע למערכה שניטשת במקביל בכל מקום ביהודה ושומרון", אל מי נצטרף? אל המעטים שנאבקים בכך. מהי המערכה? המערכה לשימור התקווה. נדרש מאבק בכל החזיתות ובכל האמצעים. הסתפקות בהבעת עמדה ובתקווה לשינוי אינם מספיקים. נדרש מאבק פעיל - בשטח, בבתי המשפט, בתקשורת, בחינוך, בכלכלה, באקדמיה, בפוליטיקה, בכל מקום.