בג"ץ הורה לאפשר לפלסטינים מדרום הר חברון לחזור לכפר שעזבו בגלל התנכלויות של מתנחלים

בג"ץ הורה למדינה לאפשר לתושבים פלסטינים לחזור לכפרם בדרום הר חברון ופסק כי "על המשטרה והצבא לדאוג באופן מתמשך ובשקידה הראויה להרחקתם של מסיגי גבול משטח הכפר והאדמות הפרטיות". מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 23' נאלצו תושבי הכפר זנותא לעזוב אותו פעמיים ועל פי החלטת בג"ץ מיום שני (3.2.2025) על המדינה לאפשר לתושבים לשקם מבנים שנהרסו על ידי מתנחלים לאחר שעזבו את הכפר.

‍

פסק הדין הקצר ניתן בידי נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. ההחלטה ניתנה  בעקבות בקשה לביזיון בית המשפט שהוגשה על ידי תושבים פלסטינים בדרום הר חברון באשר לטענתם המדינה לא מקיימת פסק דין שניתן ב-29 ביולי 2024 ולאחר שנציגי המדינה התחייבו בפני בית המשפט לאפשר לתושבים לשוב לכפר, אך בפועל נמנע מהם לעשות זאת.

‍

‍

הדיון בבקשה לביזיון בית המשפט התקיים ב-6.1.25. "לא הוגש כתב אישום אחד! אנחנו רואים מתיישבים בתוך הבית שלהם, ולא נעשה כלום". – אמר השופט יצחק עמית, באותו דיון בהתייחסו לתיעוד מהשטח שהוצג בפניו.

בחודש יולי 2024 ניתן פסק דין בתיקי בג"ץ 8117/23 ו-8242/23. השופטים קיבלו עתירה שהוגשה על ידי תושבי כפרים בדרום הר חברון נגד מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, משטרת מחוז ש"י ואחרים. בעתירתם דרשו התושבים שבג"ץ יורה למשטרה לאכוף את החוק ולהגן עליהם מפני אלימות של מתנחלים, שבעטיה לטענתם, הם נאלצו לעזוב את בתיהם. בהחלטת השופטים נאמר כי על המדינה לוודא שהתושבים הפלסטינים חוזרים לבתיהם, וכי על המשטרה לעשות פעולות אכיפה אפקטיביות נגד אלימות המתנחלים.

פסק הדין נכתב בידי יצחק עמית, שבחר, כנראה בשל אי הבהירות באשר לאופי החובות המוטלות על נציגי השלטון בשטח "להתוות את העקרונות הכלליים שצריכים לחול בתחום זה".

כך כתב מ"מ הנשיא, כתוארו אז: "לפני שנידרש לפרטים, נפתח במובן מאליו: גורמי הצבא והמשטרה הפועלים באזור יהודה ושומרון מחויבים לפעול להגנה על התושבים המוגנים של האזור מפני אלימות או הפרה של החוק – הן מכוח עקרונות הדין הבינלאומי החלים במקום והן מכוח עקרונות יסוד של שלטון החוק. ברי כי מצבים שבהם תושבים טוענים כי הם חשופים להתקפות פיזיות חוזרות ונשנות עליהם ועל רכושם הם חמורים וחייבים לזכות להתייחסות אפקטיבית של גורמי אכיפת החוק. אכן, אנו חיים בתקופה ביטחונית מורכבת, וחווים מלחמה שטרם הסתיימה, נסיבות שיש בהן כדי להשליך על מידת פניותם של גורמי הביטחון. אולם, אין בכך כדי לייתר את החתירה לפעולה מיטבית, במסגרת האילוצים, ולא כל שכן ביחס למקרים מובהקים של פגיעה בזכויות יסוד".

באשר לאופי פעילות המשטרה והיענותה לקריאות מצוקה של התושבים נאמר בפסק הדין: "על המשטרה חלה חובה להיענות למקרים שבהם היא מוזעקת לאירוע פעיל של אלימות, ולהגיע למקום במהירות ראויה. מאחר שעל-פי הנמסר הגעתן של הניידות לשטח נדרשת לעתים לליווי צבאי, ניתן לצפות כי ייקבעו נהלים בנושא זה, אשר יאפשרו מתן מענה ראוי לפניותיהם של התושבים המוגנים"

בית המשפט מצא לנכון "להבהיר את המובן מאליו – יש לצפות כי במקרים שבהם הגיעו ניידות לשטח ייעשו פעולות חקירה אפקטיביות. עצם הגעתה של ניידת לשטח אינה מהווה מענה מספיק בכל מקרה, ובמקרים המתאימים היא אמורה להיות רק צעד ראשון בטיפול הכולל הנדרש".

דברים אלה של בית המשפט צפו ועלו בדיון שהתקיים ב-5 בינואר 2025. לטענת העותרים מאז חודש יולי 24' נרשמו כ-100 אירועי אלימות שכללו בין השאר כניסת מתנחלים לשטחם ואף לבתיהם. לטענתם, המשטרה לא נענתה לקריאותיהם לעזרה ובפעמים ששלחה ניידות, לא הוגשו כתבי אישום.

נציג המשטרה, קצין אח"ם בתחנת חברון, ביקש להמעיט מחומרת הטענות. לדבריו, כפי שהובאו בדיווח בוויינט, "העותרים מגישים תלונות, באמצעות מישהו מתל אביב בכלל, לפעמים משיחות חסויות, אנחנו במיידי מקפיצים ניידת שסורקת ולא מוצאת שום דבר. זה כל הזמן קורה שהמתלוננים לא נמצאים בכלל בשטח. או שמתלוננים על הסגת גבול ואז כשניידת מגיעה היא מגלה שמותר להיות בשטח. בגלל זה תלונות נסגרות"..

בית המשפט לא קיבל כדבר מובן מאליו את הטענה הזאת, "מה הכוונה שמותר להם להיות במקום?" הוא נשאל, "אנחנו רואים אנשים מסתובבים להם בתוך הבתים, למה אין איסור כניסה לישראלים? הם מתלוננים שמפעילים מעליהם ומעל הכבשים רחפנים, תוציאו איסור הטסת רחפנים במרחב".

קצין המשטרה בתגובתו עמד על שלו: "אתם צריכים להבין, יש עשרות תלונות על הסגת גבול. כל השטח שם זה שטח ערבי, אין באמת קווי גבול. אז עובר עדר עם רועה הצאן, שטח שאין בו שום דבר, לא גידולים, אין פגיעה בצמחייה, אז הכבשים של רועה הצאן נכנסים לשטח הפלסטיני, מה אני אמור לעשות עכשיו? ניידת תגיע, תיקח את רועה הצאן וכל הכבשים התפזרו לכל עבר, זה הטיפול שאנחנו רוצים?".

השופטת ברק-ארז התרעמה: "אדוני מציג כאילו הכול בסדר. יש פה אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם. אדוני מצביע על קשיי אכיפה שחלקם אפילו אוביקטיביים, אבל בסוף יש מבחן תוצאה ומבחן התוצאה הוא לא טוב, ואם כך כנראה שמשהו לא בסדר".

בית המשפט דחה את עמדת המשיבים בכותבו: "לפני סיום נשוב ונדגיש כי לכאורה התמונה המצטיירת מטענות העותרים מטרידה, וזאת בלשון המעטה. למעשה, אף מטענותיהם של המשיבים ניתן להבין כי המענה שניתן אינו מלא, גם אם לשיטתם נעשה המרב האפשרי. לא למותר לשוב ולהזכיר כי העותרים הם תושבים מוגנים הזכאים לקבל מענה הולם מצד הרשויות באזור, ודאי ככל שמדובר בטענות להפעלת אלימות חוזרת ונשנית כלפיהם. בהתאם לכך, חובה על גורמי אכיפת החוק באזור לשמור על ביטחונם של העותרים ועל הסדר הציבורי באזור, גם בנסיבות המורכבות של התקופה ובמגבלותיהן. אנו מאמינים כי יש בפסק דיננו זה כדי לחדד ולהבהיר את הדברים".

בהחלטה שניתנה השבוע בית המשפט חייב את המדינה לתאם את חזרת התושבים במהירות האפשרית ולא יאוחר מה-16 בפברואר.