רק 19 חברי כנסת
מן האופוזיציה הצביעו נגד
מייד לאחר הבחירות בלעה ממשלת נתניהו את ריבונותה של הכנסת מבלי להותיר פרורים. אחרי כן יצאה לדרך ההפיכה המשטרית שמטרתה היא לפגוע בעצמאותה של המערכת המשפטית. תוך כדי כך מקעקע השלטון את מה שנשאר מן השירות הציבורי וגם התקשורת, האקדמיה ומוסדות תרבות הממומנים על ידי המדינה הוצבו על הכוונת. עתה מגיע תורם של הגופים האזרחיים.
ביום רביעי (19.2.24) אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שתקשה על עמותות המקבלות מימון ממדינות זרות ומתאגידים וקרנות שנשלטים בידי אותן מדינות לעתור לבתי משפט. 47 ח"כים תמכו בהצעה בעוד שהאופוזיציה הצליחה לגייס רק 19 מתנגדים.
ההצעה, שנועדה לפגוע בין השאר בפעילות השוטפת של עמותות המגנות על זכויות אדם ומתנגדות לכיבוש, הוגשה בידי ח"כ אריאל קלנר (הליכוד). היא קובעת שבתי המשפט לא יהיו מחויבים לדון בבקשות שיגישו עמותות שעיקר המימון שלהן מגיע מישות מדינית זרה. בכך מבקש יוזם החוק לשלול מהעמותות הללו האפשרות לעתור נגד עוולות המימשל, כאשר לעיתים קרובות העתירות הללו הן הכלי היחיד שעשוי למנוע את הרשע, את האפליה ואת שרירות הלב.
הצעת החוק אינה מסתפקת בכך אלא קובעת בנוסף שתרומה שקיבלה עמותה מישות מדינית זרה תהיה חייבת במס בשיעור של 80%, אלא אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע אחרת. מתן ההיתר לשר האוצר יאפשר לו לפטור עמותות ימין ככל שהן הנהנות מתרומות כאלה מחובת תשלום המס. עוד מציע החוק שהוראותיו הדרקוניות לא יחולו על מוסד ציבורי המתוקצב על ידי המדינה. מתן שני פטורים אלה מבהיר שכוונת החוק היא אחת: לנטרל כל אפשרות של גוף אזרחי לבקר ולהיאבק בשלטון.
לפי החוק הנוהג היום כל העמותות נהנות מפטור ממס על תרומות. הצעת החוק שנועדה לבטל פטור זה והמכוונת כלפי עמותות המתנגדות למדיניות הממשלה היא אחד משורה של מהלכים שנועדו לסתום את פיות הגופים המגנים על זכויות האדם ואפשר לראותם כחלק מן ההפיכה המשטרית, שמבקשת לקעקע את האיזונים והבלמים של שיטת המשטר הדמוקרטית.
החוק המוצע מבקש להתנכל לעמותות "שמאלניות" המקבלות תרומות ממדינות מעבר לים אך הוא עלול לפגוע בכל עמותה, גם כזאת המבקשת להגן ולהיטיב על מקטעים חלשים בחברה כמיעוטים, עובדים וחסרי מעמד. לעומתן, עמותות ימין נהנות מתרומות ממיליארדרים וגופים פרטיים ולכן החוק לא חל עליהן. בחוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה כתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס כי הצעת החוק תוביל לסגירת ארגונים הפועלים למען זכויות נשים, עובדים, קשישים, ניצולי שואה ועוד. היא בלתי חוקתית, עלולה לפגוע ביחסי ישראל עם מדינות המערב ונועדה להשתיק ביקורת נגד הממשלה. לדבריהם מדובר ב"הצעה פוגענית, שמשתלבת היטב בהפיכה המשטרית".
לפי חוות הדעת ההצעה "פוגעת ביסודות הדמוקרטיה, בחברה האזרחית, בזכויות האדם, בחופש ההתאגדות והביטוי, בעיקרון השוויון ובשלטון החוק. ההצעה חותרת תחת ערכי יסוד המדינה ותחת דמותה המוסרית". פרופ' קרמינצר וד"ר פוקס מזהים דמיון בין הצעת החוק למהלכים שננקטו בהונגריה ובפולין נגד ארגוני זכויות אדם. עכשיו זה מגיע לכאן. החוק המוצע מכוון באורח מובחן למנוע העברתן של תרומות ממדינות ידידותיות לישראל כמו ארצות הברית, בריטניה, ומדינות האיחוד האירופי. המדינות הללו תורמות לעמותות שמקדמות ערכים דמוקרטיים משותפים להן ולישראל כמו אלה שנוהגים באירופה המערבית ונהגו בארצות הברית של ביידן, אובמה וקלינטון.
הקרן החדשה המתבססת על תרומות פרטיות ולכן החוק אינו מאיים עליה אמרה בהודעתה כי היא מבינה ויודעת שזהו צעד נוסף נגד כל מי שנאבק בממשלה הפועלת לפירוק הדמוקרטיה. בהודעה שפירסמה "שלום עכשיו" נאמר שהחוק הגיע ממרתפי "אם תרצו" ו"קהלת". החוק תחילתו בהצעת חוק פרטית שקיבלה אישור ועדת השרים לענייני חקיקה וזאת על פי הפרקטיקה של הממשלה הנוכחית המדלגת על ידי כך על החובה לקבל חוות דעת של היעוץ המשפטי.
"לוחמים לשלום" פירסמו הודעה ובה נאמר שמשמעות הדבר היא שעבור עמותות התלויות במימון בינלאומי, שהן הרוב המוחלט של ארגוני זכויות האדם בישראל, תישלל היכולת להגיש עתירות לבתי המשפט בישראל. "זוהי התקפה ישירה על הדמוקרטיה, תוך שלילת אחד הכלים החשובים ביותר של החברה האזרחית בהגנה על זכויות האדם".
עיתון "הארץ" דיווח שעשרות ארגוני חברה אזרחית פנו לחברי כנסת, וכתבו כי הצעת החוק נועדה "לפגוע בכל מי שמבקר ומאתגר את התנהלות הממשלה באמצעות מנגנון שפוגע בפעילות של אלו שלא מקבלים תמיכה כספית מהממשלה". כאמור, רק 19 ח"כים לא גילו אדישות לפניות אליהם.
"שלום עכשיו" פנתה לנשיא המדינה יצחק הרצוג בדרישה "לפעול ולהשמיע עמדה חד משמעית, ערכית ונחרצת נגד החוק". בפנייתו כתב הארגון כי הצעת החוק היא ניסיון "ברוטלי לחזק את השלטון באמצעות סתימת פיות. חוקים דומים קיימים רק במשטרים לא דמוקרטיים כמו רוסיה, הונגריה וטורקיה".
במסמך שפירסמו "לוחמים לשלום" נאמר כי הצעת החוק חוסמת את הביקורת המשפטית על הפרות של זכויות אדם, כי היא משתיקה את החברה האזרחית, תוך כדי ניתוק התמיכה הבינלאומית לארגונים העובדים למען שלום, צדק ושוויון. עוד נאמר במסמך כי החוק מערער את הדמוקרטיה על ידי מתן כוח בלתי מוגבל לממשלה להגביל קולות מתנגדים. המשמעות היא שזה יעמיק ויסייע להכבדת הכיבוש על ידי ההסרה של אחד ממנגנוני הביקורת האחרונים על מדיניות הממשלה שממשיכה להנציח הפרות זכויות אדם ואלימות.
כאשר החוק ייכנס לספר החוקים מדיניות הכיבוש תהנה מהעדרם של חסמים משפטיים מהותיים והמדינה תהיה חופשיה להרחיב את ההתנחלויות והמאחזים תוך ביצוע "טיהור אתני" המגרש קהילות רועים פלסטיניות מאדמתן. סילוקן באורח מעשי של העמותות המגנות על הפלסטינים בשטח הכבוש יאפשר את מעשי האלימות מצד מתנחלים וחיילים בהעדרם של מנגנוני פיקוח בעלי יכולת לעורר מודעות בינלאומית.
לשם כך בדיוק התקבלה הצעת חוק נוספת באותו יום בקריאה טרומית. ברוב של 25 תומכים מול 10 מתנגדים עברה הצעת חוק שאוסרת על אזרחים, רשויות וגופים ציבוריים "לשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג". על פי ההצעה, שהגיש ח"כ עמית הלוי (הליכוד), יהיה אפשר לגזור חמש שנות מאסר על כל "הנותן שירות לבית הדין בהאג או המעמיד לרשותו אמצעים", אלא אם כן "הוכיח שלא היה מודע לכך שהדבר היה לצורך פעילות של בית הדין בהאג". למעשה, הצעת החוק עלולה לחול גם על דיווחים עקיפים כמו תחקיר עיתונאי.
הממשלה תומכת ההתנחלויות מנצלת את הרוב האוטומטי שלה במליאת הכנסת כדי לשתול בספר החוקים חוקים אנטי דמוקרטיים הפוגעים בזכויות יסוד המוכרות בקהילה הבינלאומית מאז תום מלחמת העולם השניה. המגמה האנטי-ליברלית שמתחזקת במדינות הדמוקרטיות מקבלת ביטויה גם בישראל. למרבה הצער האופוזיציה – וליתר דיוק מה שמכונה אופוזיציה - מחרישה ואינה מתגייסת למאבק להצלת הדמוקרטיה. המשמעות היא שכדי לעצור את מהלך החקיקה הזה נדרש לחץ ציבורי נרחב. התגייסות הציבור יכולה גם להניע מדינות התומכות בעמותות ללחוץ על ממשלת נתניהו המנצלת את עייפות הציבור ואת סופת טראמפ כדי להעביר חקיקה אנטי דמוקרטית.
