גיא הירשפלד, מייסדה והרוח החיה של "מסתכלים לכיבוש בעיניים" בחר לצאת לדרך נפרדת כדי לממש את האני מאמין שלו. זהו מכתבו לחברי "מסתכלים":
נתחיל מהסוף להתחלה, מסתכלים ואני נפרדים. זאת לא היתה החלטה קלה עבורי, אבל הגעתי למצב שלא נשארה לי ברירה והגיע הזמן לצאת לדרך חדשה. היו לי כבר 20 טיוטות להודעה הזו אבל המילים לא מתחברות ולכן נתמצת את העניין.
הגעתי למצב שבו אני מרגיש שאני כבר לא מצליח להשפיע וליישם את האני מאמין שלי דרך ובמסתכלים, דרך קצת פחות מנומסת, קצת יותר בועטת וביקורתית, במיוחד מול הצד השני, אבל גם מול הדל"בים והארגונים סביבנו כשצריך.
זו דרך לא קלה, דרך שדורשת ממך לשלם מחירים לא קלים ופשוטים, וזו גם דרך שמשאירה אותך יותר בודד ואאוטסיידר, אבל זו הדרך שאני מאמין שחסרה במרחב השמאל הישראלי.
ובמסתכלים, לפחות לשיטתי התעייפו מללכת בדרך הזאת והחליטו ללכת בדרך אחרת, דרך שאני לא יכול ללכת בה. חשוב שיילכו גם בדרך שמסתכלים בחרה בה, אבל לשיטתי הולכים בדרך הזו כבר מספיק קבוצות וארגונים וצפוף שם.
אז למרות הכאב האישי, אני באמת מאחל למסתכלים הצלחה בהמשך הדרך, כי בסופו של יום המטרה היא משותפת. ככל שאצליח אני אשאר פעיל בשטח ומן הסתם ניפגש שם או ברחובות.
ותודה אחרונה היא לכם, אתם הפעילים שבלעדיהם כל זה לא היה קורה. אז תודה על 3.5 שנים לא פשוטות, מאתגרות, 3.5 שנים בהן עשינו עבודה לא רעה בכלל.
הצוות המוביל של "מסתכלים", בשם כל פעילי הקבוצה, פרסם מכתב תודה, הערכה ותקווה:
אנו מצרים ומכבדים את החלטתו של גיא לפנות לדרך עצמאית, בנפרד ממסתכלים.
אנו, חברי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" נחושים להמשיך ולהוביל את הפעילות הענפה להחזרת סוגיית הכיבוש למרכז השיח הישראלי. לא נוותר על התקווה לסיום הכיבוש, על התמיכה בנכבשים ועל המאבק בבני העוולה ששואפים לדרדר את ישראל להנצחת השליטה בעם אחר ולמלחמת נצח. בכל אלה צעדנו יחד עם גיא שייסד את "מסתכלים", ובמידה רבה ביוזמתו ובהובלתו. נמשיך לצעוד כמיטב יכולתנו.
מתוך הערכה רבה והכרת תודה לגיא, אנו מאחלים לו ולכולנו שנוסיף להתקדם יחד אל עבר המטרה המשותפת, לעמוד בפרץ כנגד ההרס ולעצור את המפולת.
אנו משוכנעים שתמצא הדרך לשוב בעתיד ולפעול במשותף, עד שנזכה לראות את השינוי המיוחל.
