"נערי קצה" בשירות הטיהור האתני

הנער ש' הוא קטין וכמעט מדי יום ביומו הוא מוביל עדר של ראשי צאן אל בין בתי הכפר הפלסטיני ראס אל-עין עוג'ה כדי להטריד את תושביו. הנער שאינו זוכה למסגרת חינוכית או טיפולית, מוזנח בלבוש, הנעלה והיגיינה, נשלח לשם בידי מתנחל שהקים זה לא מכבר מאחז לא חוקי ליד ראס אל-עין.

כמו הנער ש', יש מאות בני נוער שנפלטו ממסגרות חינוכיות ומנוצלים במאחזים לא חוקיים בגדה המערבית בידי מתנחלים בוגרים. הנערים הללו שזכו לכינוי "נוער קצה" מפוזרים ב"חוות רועים", שמטרתן היא להשתלט על אדמות מרעה שתגרום לקהילות הרועים הפלסטינים להסתלק ממקומות ישובם. זהו מרכיב משמעותי בתוכנית הטיהור האתני שזוכה לתימוכין ממשלתי.  

בשנים שחלפו וביתר שאת מאז 7 באוקטובר הוקמו בגדה המערבית למעלה ממאה מאחזים לא חוקיים של חוות רועים. מאחזים אלה מהווים מוקד של אלימות, איומים וחיכוך יומיומי עם הפלסטינים שחיים בסביבתם. עשרות קהילות פלסטיניות גורשו בעקבות מעשי האלימות הללו, כאשר הביצוע בחלק משמעותי נעשה בידי בני הנוער החיים במאחזים הללו.

נערי הקצה הללו נתונים לסכנה יומיומית ויעיד על כך הרצח המזעזע של בנימין אחימאיר בן ה-14, באפריל 2024. הנער נשלח לרעות את הצאן לבדו ונרצח. מותו הוא תוצאה של ההפקרות שבה חיים בני הנוער במאחזים. מדובר במציאות יומיומית שבה עשרות אם לא מאות בני נוער יוצאים למרעה לבדם בכל יום. חלקם נשלח אל תוך הישובים הפלסטינים.

הם נשלחים עם מטרה ברורה: לפלוש לישובים וקהילות פלסטיניות כדי לפגוע במרקם החיים שלהם על ידי מעשי אלימות, ונדליזם, גניבה והטרדה, וכל זאת כדי לממש את המטרה המשיחית של שולחיהם – לסלק את התושבים הפלסטינים מאדמתם. בנוסף, המאחזים הלא חוקיים מנצלים את כוח עבודתם של בני הנוער שנפלטו ממסגרות. בני הנוער הללו לא לומדים בבית ספר ולא נמצאים במסגרת חינוכית, טיפולית או שיקומית מתאימה. רבים מהם נראים מוזנחים מבחינת הלבוש, הנעלה והגיינה אישית. גם השימוש בסמים אינו נדיר בקרב בני נוער אלה.

במאחזים הזעירים שבהם הם שוהים מתגוררת בדרך כלל משפחה אחת המארחת את בני הנוער שבתמורה למגורים וכלכלה עושים את כל העבודות הפיזיות שכרוכות בבנייה של מבני החווה, טיפול בבעלי חיים, מרעה ואף שמירה בלילות. בניגוד לנטען, המאחזים אינם מסגרות טיפוליות, אין בהם אנשי מקצוע אלא להיפך: הדמויות ה"אחראיות" שמהוות מודל לחיקוי מעורבות באלימות כלפי פלסטינים בסביבתם.

פעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים", ד"ר יורם שורק, מנהל התכתבות ממושכת עם צוות העובדות הסוציאליות של המועצה האזורית בקעת הירדן, שולמית פרבשטיין וקרן כספי דורון. לדבריו הן התעלמו מ-15 דיווחים לפחות בשנה האחרונה בנוגע לנוער מוזנח, מנותק ומנוצל לעבריינות בתחומי המועצה. בהעדר מענה לתלונותיו נשלח מכתב לוועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים המתאר את ההתנהלות של העו"סיות המעמידה בסיכון קטינים וצעירים ונוגדת את עקרונות הקוד האתי המהווה בסיס מוסרי ומקצועי אליו מחויבים  העובדים הסוציאליים. המכתב מתאר את הפעילות היומיומית של אותם נערי קצה. "נערים אלו תועדו על ידינו כשהם מבצעים מעשי וונדליזם ובהם: הצתות, פגיעה במיכלי מים ובצנרת, האכלת עדרים במספוא של תושבים פלסטינים, השחתת קולטים סולריים ומבנים . לא אחת אנו עדים לאיומים, התעמרות והטרדה שהם יוזמים כלפי תושבי הקהילות הפלסטינים ובפרט כלפי ילדים ונשים הנמצאות בשעות היום לבדן באוהלים או מבנים טרומיים. הנערים נראים מוזנחים, לבושם בלוי ולא תואם את העונה ותנאי השטח".  

במכתבו מתחילת חודש אפריל  בעניינו של הנער ש' כותב ד"ר שורק: "על אף דיווחים חוזרים ומשלוח עדויות מצולמות למצבו של הקטין, לסיכון אליו הוא נחשף ולמעשי העבריינות אותם הוא נדרש לעשות עבור מפעיליו נאמר לי מפי עו"ס פרבשטיין כי אין בכוונת המחלקה לשירותים חברתיים לעשות דבר בנידון כל עוד אינני מעביר לה את מספר תעודת הזהות של הנער.... הנחייתה של עו"ס פרבשטיין שלא לדווח על ההזנחה בה נתון הנער בעילה שאין בידיה מספר ת"ז אינה חוקית שכן החוק אינו מתנה את חובת הדיווח בידיעת פרטי הרישום של הקטין".

ב-17 במרץ 2025 קיימה ועדת המשנה לענייני איו"ש בראשות ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), דיון שעסק במענה לנוער קצה המתגורר או שוהה ביהודה ושומרון. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, אמרה בפתח הדיון: "נוער קצה בכל מקום בארץ זקוק לתשומת לב מיוחדת אבל באזורים כמו איו"ש יש  צורך ייחודי, בשל המורכבות הביטחונית, הריחוק הגאוגרפי, ותוסיפו לזה את שחרור המחבלים.  החוסן הלאומי שלנו נמדד גם ביכולת שלנו לדאוג לנוער קצה."

עומר רחמים מנכ"ל מועצת יש"ע לימד סנגוריה על המאחזים הלא חוקיים שניצבים להגדרתו מול השאיפות הטריטוריאליות של הרשות הפלסטינית. לדבריו, בשנת 2016 התקבלה החלטת ממשלה במסגרתה עברו 6 מיליון ₪ והיא שינתה את היחס לנוער הנושר ביהודה ושומרון. על מנת שיהיה מענה בשלושה מעגלים, במוסדות החינוך, בגבעות עצמם, וברשויות המקומיות. "התכנית הזו עבדה טוב אבל החלטת הממשלה לא חודשה כי יש שחקנים שטוב להם שיש את מי לנגח ביהודה ושומרון."

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) ראה את הדברים באור אחר: "יש כאן דיון אקדמי שמאחוריו מסתתרת בעיה הרבה יותר גדולה של עבריינות, ופוליטיקאים שנותנים לזה רוח גבית. בעצם מועצת יש"ע אומרים שהממשלה שהיא ימין על מלא לא מבינה את המציאות, לכן הם החליטו לפתוח בתכנית של למנוע השתלטות עקבית דרך הקמת החוות, נכון שזה לא חוקי אבל יש לנו אנשים בממשלה שיעזרו לנו להפוך את זה עם הזמן לחוקי."
לעומת כל המלל ודברי פקידים שנשמעו בדיון היה זה דורון מיינרט, פעיל נוסף של "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שדיבר על הפיל שבחדר: קטינים שנמצאים בשטח ללא שליטה של הרשויות, מנוצלים, ומבצעים מעשי אלימות, ולעיתים גם טרור.

כנראה שלאיש בממשלת נתניהו-סמוטריץ' אין אינטרס של ממש לטפל בשורש הבעיה. הם מעדיפים שהנערים יהיו חיילים בשירות הכיבוש. דבריה של מנהלת מחוז ירושלים והעיר ירושלים במשרד החינוך העידו על כך: "במקרה של נוער שנמצא בגבעות ובחוות, לשם אנחנו לא יכולים להגיע ולתת מענה".