חייל שמקבל פקודה לא חוקית בעליל מחוייב לסרב לה

בשנות ה-80 אריק שרון, שהיה אז שר הביטחון, החליט להרוג את מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, "בכל מחיר". ערפאת נחשב אז ל "רב מרצחים" והיחס אליו היה דומה מאד ליחס אל יחיא סינוואר ומרעיו בימינו, אם לא יותר מכך.

ערפאת היה מנהיג זהיר והיה מאד קשה להגיע אליו. המידע שהצליחו להשיג לגבי מקום הימצאו הוביל פעמים רבות למקומות הומי אדם. כאשר התקבל מידע שכל צמרת אש"ף עומדת להשתתף באירוע באיצטדיון הומה אדם בביירות, משת"פים לבנוניים הטמינו חומר נפץ מתחת ליציע הנכבדים והקיפו את האיצטדיון במכוניות תופת. קצינים מאמ"ן פנו אז לראש הממשלה מנחם בגין ושכנעו אותו לבטל את המבצע.

באוקטובר 82' התקבל מידע על טיסה של ערפאת במטוס תובלה והוזנקו מטוסי חיל האוויר. אולם הביצוע עוכב בגלל היסוס של מפקד חיל האוויר (דוד עברי) שעמד בלחץ של הרמטכ"ל (רפול) ושל שר הבטחון (שרון). לבסוף התברר שבמטוס היה אחיו של ערפאת, שהטיס איתו 30 יתומים מטבח סברה ושאתילה.

כאשר ערפאת עבר לטוס בטיסות מסחריות החליט שרון להפיל מטוס נוסעים על כל נוסעיו כדי לחסל אותו. בחמישה מקרים (לפחות) שבהם זוהה לכאורה מטוס ובו ערפאת הוזנקו מטוסים, אולם בכירי חיל אוויר ואמ"ן מסמסו את הפקודה, חיבלו במשימה ולא תקפו. הנימוקים – א. זו פקודה בלתי חוקית בעליל. ב. הנזק הבינלאומי הצפוי לישראל. אפילו הרמטכ"ל  רפול היה שותף ל"קנוניה" והביע הסכמה בשתיקה למסמוס הפקודה. (כל המידע מכתבה ב"הארץ" על ספרו של רונן ברגמן, "עת להרוג", שפורסם באנגלית בלבד).  

כך היה פעם, לא עוד. כל העכבות הוסרו, אידיאולוגיה תנ"כית השתלטה על צה"ל. להכרית את זכר עמלק, לחסל את שבעת העממים. אין חפים מפשע. כולם אויבים.

יניב קובוביץ מספר בעיתון "הארץ" שאחד מקציניו של תא"ל וואלך, מפקד אוגדה 252, אומר שמפקדו הפך את האידיאולוגיה שלו לתוכנית מבצע. בדרגי השטח של כוחות היבשה השתלטה השקפת העולם של "צבא דוד המלך" כפי שאמרה אימו של שובאל נתן מהתנחלות רחלים, שנפל בקרב בדרום לבנון. האסון שלנו הוא שמי שלא מסכים, מי שחושב אחרת, בסופו של דבר מיישר קו.

לא רק ביבשה, גם בחיל אוויר ובמודיעין, יורשיו של דוד עברי מתגלים כנמושות. אין לי מושג מה מתרחש בבורות של חיל האוויר ואמ"ן אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. לא שואלים שאלות לפני ולא מתחקרים אחרי, לא דורשים הסברים.

והפרקליטות? קונסיליירי. כמה חיילים נעצרו על פשעי מלחמה? כמה מפקדים נתבעו לתת דין וחשבון? רק אל ג'זירה מסוגלים לאסוף סרטונים מהאינטרנט?

דובר צה"ל מוסר מידע שקרי. לא מהיום, אבל מינון האמת טובע יותר ויותר בים השקרים. כמה מחבלים הרגנו? תקראו בכתבה של יניב קובוביץ איך בצה"ל  סופרים "מחבלים". הרמטכ"ל? תקוע ב-7.10 ומפחד מהעופר וינטרים שבתוך הצבא.

חייל שמקבל פקודה לא חוקית בעליל מחוייב לסרב לה. קצין שמקבל פקודה כזו ודאי שמחוייב. קצין שמקבל פקודה שיש לו ספק לגבי חוקיותה מחוייב לשאול ולחקור עד שתנוח דעתו (אם הזמן מאפשר זאת, וזה לא כרוך בסכנת חיים מיידית).

טייס, בדגש על טייס מטוסי קרב (בשונה מטייסי מסוקים) לא יכול לדעת על פי רוב את חוקיות המטרה שהוא נדרש לתקוף ואין לו ברירה אלא לסמוך על המטה שעשה עבורו את העבודה, אבל הוא מחוייב לשאול שאלות בדיעבד. אם מסתבר לו שפעם אחר פעם שולחים אותו לתקוף מטרות לא חוקיות – עליו לדרוש את המידע לפני התקיפות הבאות, ובמקרה הצורך – לסרב. לדוגמה אם פעם אחרי פעם מפעילים אתכם ב"נוהל בזק", משמע אש לחילוץ, תשאלו בפעם הבאה שאלות. תדרשו תחקיר. את מי חילצנו? מה הייתה הסיטואציה? תתייצבו נגד.

קצין שמבצע פקודה בלתי חוקית בעליל נושא באחריות, מוסרית, פלילית, והיסטורית. קחו את זה בחשבון. הגנו על עצמכם מפני החוק (אם לא הישראלי אז הבין לאומי), הגנו על עצמכם מפני השאלות של הנכדים שבוא יבואו. הגנו על מה שנשאר מהמדינה.

הקריטיות של הצורך להתנגד לתנ"כיזציה של המלחמה חורגת מההקשר המוסרי ומההקשר הבינלאומי. המאבק על העתיד חייב להיערך גם בתוך הצבא. המשטרה כבר נפלה. הצבא בדרך, אם לא ייעשה מעשה בתוך הצבא גם המבצר הזה ייפול.

סירוב פקודה בלתי חוקית הוא רק השלב הראשון של ההתנגדות למה שקורה בצה"ל. התחילו לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל.

‍