ההורים שולחים ילדיהם לצבאעם אפס יכולת להבין את המציאות
קהילה שלמה גורשה בשנית על ידי פוגרומיסטים יהודים ובחסות הצבא הישראלי. טיהור אתני על מלא. נכבה מתמשכת. האלימות, הפשעים והדם שנשפך הם באחריותו ובאשמתו של צה"ל, וצה"ל הוא תחת האחריות של כולנו
העבודה משחררת. כך אמרו מי שאנחנו מיטיבים כל כך לחקות. העבודה משחררת, למעט ברגעים מסוימים, שבהם נפער סדק בין העולמות. כשהילדים נדחפים בתור לקבל ארטיק בסוף שנה, למשל. בשיחה עם עמית, שלא מבין למה לעצום עיניים זו לא אופציה
נסעתי למקום, שבו חירות היא ליהודים בלבד. מתנחלים רועי גמלים מאיימים, מניסים ילדים אל תוך הבתים, מונעים את יציאת הרועים והצאן והכל בחסות הצבא והמשטרה. החירות שנותרה בנו, היא החירות להתפשט מהאנושיות ומכל כללי המוסר
