מופע הרמטכ"ל בדרום הר חברון
מעט מדי ויתכן שמאוחר מדי
מופע הרמטכ"ל בדרום הר חברון
מעט מדי ויתכן שמאוחר מדי
בחודש ספטמבר 2024 תקפה חבורה של מתנחלים את בית הספר במערג'את. נערות ומורות ברחו בצרחות, מנהל בית הספר הוכה וכך גם פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים". העילה להתנפלות היתה טענת כזב ולפיה רועה מתנחל הוכה בידי תושב פלסטיני. ארבעה מקרב התוקפים עומדים עתה לדין בגין התקיפה. המשטרה והפרקליטות חרגו מנוהגם בזכות העובדה הפשוטה, שהמתקפה תועדה בידי הפעילים והתלונה שהוגשה במשטרה מקורה באזרחים ישראלים.
לפני ימים אחדים טילפנו אלי מן הפרקליטות בהיותי אחד המתלוננים שספגו מכות מאלות התוקפים. "אנחנו עומדים להגיע להסדר טיעון עם הנאשמים, מה עמדתך?" שאל הפרקליט. עניתי לו שלאור נדירות המקרים שבהם מעמידים לדין נערי מאחזים ואת שולחיהם על מעלליהם התכופים, מן הראוי שיוטל עליהם עונש הולם את הפשע שביצעו ושיהיה בו ממד של הרתעה.
תופעת תלונות השווא רווחת בקרב המתנחלים השואבים עידוד מכך שכוחות הכיבוש מתייחסים אליהן כאילו הן בגדר עובדה מוכחת. כך היה גם בסוף השבוע שחלף בכפר הרועים ג'ינבה שבדרום הר חברון. "רועה צאן יהודי הותקף... מחבלים מהכפר ג'ינבה התנפלו עם אלות על הרועה ששהה עם עדרו בשטחי המרעה ופצעו אותו", נאמר בפרסום של המתנחלים.
ניר חסון (הארץ) שהעמיק בחקר האירוע פרסם את העובדות לאשורן: "בשבת התברר כי לא מדובר ברועה תמים. בסרטון וידאו שצילמו תושבי ג'ינבה נראה הרועה כשהוא מתקרב רכוב על טרקטורון לשני רועים פלסטינים ותוקף אחד מהם. לא ברור מה קרה לאחר מכן ואם הוא אכן נפצע מידי הרועים או שפצע אותו אדם שבא לסייע להם – אך ברור שאין מדובר ברועה תמים. ובכל זאת, פעולות העונשין של המתנחלים התחילו מיד לאחר מכן".
ואכן, חבורה של צעירים מזויינים באלות פשטו על הכפר, נכנסו לאחד הבתים ותקפו את דייריו בפוצעם נער בן 15 באורח חמור, את אביו שגרמו לו שבר בגולגולת ואת אחיו שאת ידו שברו. תקיפה זאת תועדה והופצה ברשתות. המתנחלים לא הסתפקו בכך. עשרות לובשי מדים, חלקם מתנחלים מקומיים, באו לכפר ועצרו 22 גברים שהוסעו לבסיס צבאי בקרבת מקום. בהודעה שפירסמה המשטרה נאמר כי "נעצרו 22 חשודים שלקחו חלק פעיל באירוע".
הפשיטה הצבאית נעשתה תחת מסווה של ״פעילות מבצעית לאיתור אמצעי לחימה״. בפועל, עשרות החיילים עברו בכל הבתים בכפר והשמידו את רכושם ומזונם של התושבים. מפקדי הכוח לא דיווחו על כך והאירוע התגלה רק מתיעוד פלסטיני שהופץ ברשתות וזכה להד גם בכלי התקשורת. אמנם, מעשי ההתנפלות על כפרים פלסטינים אינם בגדר חידוש אולם השתתפות של עשרות חיילים בפרעות הינה בגדר חריג. בדרך כלל הם אדישים למתרחש.
הרמטכ״ל אייל זמיר, איש שריון לאורך הקריירה הצבאית שלו, מודע ודאי להתדרדרות במשמעת בצבא. הוא בחר לנקוט בתצוגת תכלית, לשדר לפקודיו שתמה ההפקרות ביהודה ושומרון. הוא הגיע לאזור התקרית, תיחקר את האירוע ובסופו של יום הורה על שורה של צעדים פיקודיים נגד המעורבים והמפקדים האחראים.
צה"ל הודיע כי מפקד ושני לוחמים שלקחו חלק בפרעות נשפטו ל-7 ימי מחבוש ומפקד המחלקה הודח מתפקידו. בנוסף נרשמה למפקד חטיבת יהודה הערה פיקודית ולמפקד הגדוד ולמפקד הפלוגה נרשמו נזיפות פיקודיות. בנוסף, הצבא בודק את מעורבותם של חיילים מגדודי ההגמ"ר — חלקם מתנחלים המתגוררים באזור — שלא ננקטו נגדם כל צעדים.
הצבא פירסם גם הודעה מטעמו של אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, ולפיה "מדובר באירוע חמור המנוגד לרמה המקצועית והערכית המצופה מחיילי צה"ל בפעילויות מבצעיות בכלל ובאיו"ש בפרט". מדובר באלוף שבחר להתעלם מכך שנשלחו אליו מכתבים אחדים המתריעים על התעלמות יחידות הצבא שתחת אחריותו מעוללות המתנחלים נגד קהילות הרועים הפלסטיניות. הוא בוחר להתעלם מכך שמתנחלים אלימים משרתים בגדודי ההגנה המרחבית - מאז תחילת המלחמה חויילו כ-5,500 מתנחלים לגדודים הללו - ובלובשם את מדי הצבא הם מתעללים בפלסטינים תושבי האזור הכבוש, שמאז 7 באוקטובר כפריהם מוקפים ביותר ויותר מאחזים לא חוקיים.
הצבא הוא הריבון בשטחים הכבושים מאז 1967. על פי המשפט הבינלאומי כיבוש הוא מצב זמני הנובע מצורך צבאי. המפקד הצבאי אינו רשאי לשקול אינטרסים לאומיים, כלכליים וסוציאליים של מדינתו שלו, כל עוד אין להם זיקה לאינטרס הביטחוני שלו באזור או לאינטרס של האוכלוסייה המקומית. חובתו היא לדאוג לביטחונם של התושבים שישבו בשטח טרם שנכבש. ב-19 ביולי 2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג חוות דעת שבה נאמר בין השאר כי המדיניות והפעולות של ישראל בגדה המערבית מנוגדות למשפט הבינלאומי. בית הדין קבע כי מדיניות הרחבת ההתנחלות הובילה לעלייה באלימות של מתנחלים ושל גורמי ביטחון נגד פלסטינים, בעוד הרשויות בישראל אינן מונעות ואינן ממצות את הדין עם האשמים.
אין לצפות שרב אלוף זמיר יאמץ את הלכת בית הדין הבינלאומי ויהפוך על פניהן את נורמות ההתנהגות של חייליו בגדה המערבית, נורמות שזוכות לתימוכין מממשלת הדמים. אין להתעלם מכך שהוא משתף פעולה עם חידושה של המלחמה בעזה תוך עשיית פשעי מלחמה הנוגדים אמנות בינלאומיות. "אך יחד עם זאת", כותב דורון מיינרט בפוסט שפירסם, "הוא גם אולי מנסה לעצור את הפיכת הצבא למיליציה שזה חיובי... יש סימנים לכך שהוא מנסה להחזיר את המשמעת לצה"ל, ממילציה לצבא. לפרק את האצ״ל כמו ב-'48. זה כיוון חיובי. זוהי רק התחלה אבל אם המגמה תימשך היא עשויה להשפיע לחיוב על חלק מהפשעים שצה"ל מבצע".
אלא שנדמה שהטיפול של הצבא בנגע המתנחלי בהשראתו של זמיר הוא בגדר מעט מדי ויתכן שגם מאוחר מדי. פעיל זכויות אדם, שישב בכלא הצבאי בשל סירובו לשרת בצה"ל, סיפר כי יחד עימו ריצה עונש מאסר טבח שאיחר למשמרתו בחצי שעה ובעט בעציץ. על מעשיו אלה הטבח נדון ל-14 ימי מחבוש. אז את מי מקרב שטופי המוח תומכי הטרנספר והקמת בית שלישי, שפצעו באורח חמור 3 פלסטינים והרסו את תכולת בתיו של כפר שלם, יפחידו 7 ימים מאחורי סורג ובריח צבאיים? ברשתות היו אומרים על כך "עושים צחוק מהעבודה". אם הרמטכ"ל מבקש לשלוח מסר של ממש למתנחלים ולציבור היה עליו לגרום לכך שיוטל על הפורעים עונש הולם את הפשע שביצעו ושיהיה בו ממד של הרתעה.
אין לתלות תקווה במפקדי הצבא שישליטו כללי התנהגות התואמים את אלו של הדין הבינלאומי. אכן קשה למחוק נורמות שהתגבשו מאז 1967 וזוכות ללגיטימציה הן במעשה והן במחדל של חלק הארי של הישראלים. רק הכרה של הציבור הליברלי, המתנגד לרוח המשיחית שהשתלטה על הממשלה, תביא לשינוי באופי ההתנהגות של הצבא. על ציבור זה להכיר בכך שהכיבוש אינו מעבר להרי החושך אלא הוא זה המעכל כל חלקה טובה ב"ישראל של מגילת העצמאות", שלמענה הוא נאבק.
