כאלף בני אדם השתתפו במוצ"ש בהפגנה המרכזית נגד הממשלה בכיכר הבימה בתל אביב. כמאה מפגינים שנשאו את שלטי 'מסתכלים לכיבוש בעיניים' ניצבו מנגד. למרות שטרור המתנחלים בגדה המערבית זכה בעת האחרונה לכותרות לא היה בכך כדי לקדם את תמיכת הציבור ביוזמת שלום. סקר (פרטים בהמשך) מעלה שהסיפוח החד־צדדי הפך לראשונה לחלופה הפופולרית ביותר (30%) בעוד התמיכה בפתרון שתי המדינות צנחה ל־21% בלבד. "עם מי תעשה שלום?", שאל אמש אחד ממציגי הקושיות. "שלום עושים עם אוייבים", היתה התשובה.
הנוכחות העלובה בהפגנות מוצ"ש ברחבי הארץ מלמדת שהציפיה שיחול שינוי בבחירות אוקטובר שיתקה את מפגיני בלפור-קפלן. יתכן גם, שמדובר בחום יולי או שמא בעייפות נפשית שנגרמה בשלוש שנים וחצי של ממשלת הבלהות שהנחיתה עלינו את ההפיכה המשטרית ואת מלחמת 7 באוקטובר. חשש רב מקנן בלב ששיאה של ההפיכה המשטרית - "קו אדום" כמאמר עורך הדין שיושב בבית הנשיא בירושלים – שביטויה בהכרזה של ממשלת הנאשם מס' 1 שלא תקיים את פסיקת בג"ץ, חמור הרבה יותר מהניסיון לבטל את עילת הסבירות, שהוציא מאות אלפים לרחובות. המהלך הנוכחי של הממשלה עלול להיות בלתי הפיך באשר ממשלה שאינה מקיימת את החלטות בג"ץ מכריזה ששלטון החוק הוא נייר חלק וכפועל יוצא גם את תוצאות הבחירות יהיה אפשר לזרוק לפח האשפה.
בעמודים אלה נכתב לא אחת שביהודה ושומרון שלטון החוק אינו אפילו בגדר המלצה. מדיניות האפרטהייד והטיהור האתני, הזלזול בחיי אדם ובזכויותיו שרירים וקיימים ללא יצירת הד מעבר לחומת ההפרדה (הקו הירוק נשכח מזמן). האזהרה שהושמעה שזה לא יעצר במדינת יהודה קורמת בימים אלה עור וגידים. זמיר, זיני וגופמן יושבים על כיסאותיהם של ראשי גופי הבטחון הכי ממלכתיים, שהיו בעבר נחלתם של רבין, עמי אילון ומאיר דגן.
ובינתיים, פחות מארבעה חודשים לבחירות, נתניהו פועל לייצר תחושה של מלחמה והעצמה של מצב החירום. עוד לפני חילופי האש הנוכחיים במיצר הורמוז הוא מונע זה חודשים את כניסתה של ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית לרצועה. נוסחה זאת של מצב חירום הוכיחה את עצמה ומימושה תאפשר לו לשרוד בשלטון אם בזכות קולות המצביעים ("לא מחליפים ממשלה בעת מלחמה") ואם בזכות דחיית הבחירות או של תוצאותיהן בשל מצב החירום. למרבה הצער, הניסיון מלמד שראשי מפלגות האופוזיציה יאלמו דום למן הרגע שקולות הקרב יישמעו, כפי שנהגו מאז 7 באוקטובר.
יום ראשון – קלנדיה. שוטר מג"ב זרק רימון הלם לתוך מכונית פרטית ומנע מיושביה לצאת. בסרטון שנעשה ויראלי אפשר לשמוע אותו צועק על נוסעי הרכב "סתום את הפה" ו"יא בן שרמוטה". השוטר נחקר במח"ש והורחק מיחידתו לשמונה ימים.
עוד בקלנדיה, במחנה הפליטים: בלילה חיילים ירו למוות בוואליד נידאל אבו סנינה, בן 16.
מתנחלים פלשו למתחם ביתה של משפחה בכפר אום-דרית שבדרום הר חברון. המתנחלים היכו, דחפו וירקו על התושבים. כוחות שהגיעו למקום עצרו שניים מדיירי הבית הפלסטינים.
מסעדה פלסטינית בלובן א-שרקייה הוצתה בידי מתנחלים. הבעלים: "יותר מ-100 מתנחלים הגיעו - וגם ירו." ראש המועצה העיד שהתוקפים פרצו אליה, ניפצו דלתות, גנבו כסף והציתו את המקום שנשרף כליל. הנזק נאמד בכמיליון שקלים. "איימו עליי ברצח ובהצתה יותר מ-10 פעמים בעבר, הצבא עמד במרחק של 20–30 מטר בזמן שהמקום בער", אמר בעל המסעדה. צה"ל: החשודים מלטו לפני הגעת הכוחות.
יום שני – המדינה מונעת ממגורשי ראס עין אל-עוג'ה לחזור לבתיהם
כותב דניאל דה מלאך: מי שמגלה עניין של ממש בנכבה הבין כבר מזמן שהדיון בשאלה האם הערבים גורשו או ברחו בשנת 1948 לא נוגע בלב הבעיה. "בין שעזבו בבהלה את יפו ועכו כמו משפחת כנפאני, ובין שגורשו בכוח ובאלימות כמו משפחתו של ג'ורג' חבש מלוד" כתב בזמנו דני רובינשטיין – "אלה גם אלה לא יכלו לחזור לבתיהם".
אז מה קורה היום בקהילות הרועים, שגורשו בידי מתנחלים אלימים מ"חוות רועים" שהן בעצם מאחזי גירוש בשטחי C? האם אנחנו שוב במצב ששאלת הגירוש או הבריחה מאבדת מחשיבותה כי המדינה מונעת ממילא את שובן של הקהילות העקורות?
הדיונים שהתקיימו בחודשים האחרונים בבג"ץ בין עקורי ראס עין אל-עוג'ה, המבקשים לחזור לבתיהם, לבין המדינה מלמדים שהתשובה היא חיובית. ראשית, המדינה מתנגדת להצבת כוח צבאי במקום "בשים לב למשאבים הקיימים בידי גורמי הצבא הרלוונטיים". לכן המדינה מוכנה לאבטח את החזרה למקום רק "בשעותיה הראשונות למספר שעות".
שנית, המדינה מתנגדת להכריז על המקום כשטח צבאי סגור כבקשת התושבים. היא מוכנה רק להתחייב "ככל שלאחר הגעת (המגורשים) למקבץ יתפתח חיכוך במרחב, בכוונת גורמי הצבא הרלוונטיים להוציא צו סגירת שטח כאמור, בכפוף לשיקול דעתם המבצעי במועד האירועים".
שלישית, הצבא אוסר על תושבי הכפר להזמין חברת אבטחה כדי למנוע מהמתנחלים לתקוף אותם ורביעית וחשוב מכל, רשויות המדינה מזכירות לתושבים שבתיהם הנטושים לא אושרו מעולם באופן חוקי ובהתאם לכך "אין באמור לעיל... כדי להוות מתן היתר להקמת בינוי בניגוד לדיני האזור".
השיעור שנלמד מתשובת המדינה הוא שכאשר התושבים מבקשים מבית המשפט לאפשר את חזרתם לבתיהם מציגה המדינה שני טיעונים שבפועל מבטלים זה את זה: מצד אחד היא טוענת שהמשטרה והצבא פעלו לסכל ההצקות ולמנוע את הגירוש. מצד אחר היא מקבעת באופן רשמי את העקירה באמצעות מניעת אפשרות להגנה עצמית של התושבים ואיום למנוע הקמה מחדש של הבתים. בכך היא הופכת את הטיהור האתני בבקעת הירדן לפרוייקט רשמי שלה.
יום שלישי – נהג פלסטיני שהוביל סיוע של ארגון המטבח המרכזי העולמי (WCK) לרצועת עזה נורה למוות בידי צה"ל ברפיח. לפי הדיווח הוא נדרש לרדת מן המשאית ובעודו מרים את ידיו נורה. 'הארץ': אביו של נהג משאית הסיוע שנהרג ברפיח: "ירו לו כדור בין העיניים, בלי להגיד מילה".
תושב פלסטיני נעצר בבוקר בעת שמתנחל רעה צאן בסמוך לביתו בכפרו בדרום הר חברון. בכפר פח'ית, נעצרו עוד שני תושבים. לאחר שעות אחדות כולם שוחררו.
ראש השב"כ בהקלטה שפורסמה ב-24:i "השימוש בזכויות אדם בהליכים שונים הוא קשקוש בלבוש".
יום רביעי – הסיפוח החד־צדדי הפך לראשונה לחלופה הפופולרית ביותר
דר' שאול אריאלי פירסם סקר חדש של תמרור־פוליטוגרפיה, שנעשה בקרב הציבור הישראלי-יהודי בסוף חודש יוני. הסקר מציג תמונה ברורה ולפיה הציבור היהודי בישראל אינו חפץ בפתרון מדיני אלא מתרגל לחיות בלעדיו. התמיכה בפתרון שתי המדינות, שעמדה ב־2018 על 47%, צנחה ל־21% בלבד. מנגד, הסיפוח החד־צדדי הפך לראשונה לחלופה הפופולרית ביותר עם 30% תמיכה. הסטטוס קוו הנוכחי זוכה לתמיכה של 25%. כלומר, הרוב אינו מחפש היפרדות, אלא המשך שליטה.
סתירה גדולה נחשפת ביחס לברית אזורית. 56% תומכים בהצטרפות ישראל לקואליציה של מדינות ערב המתונות, ו־53% מאמינים שהיא תחזק את הביטחון. אבל כשאותה ברית כרוכה בהסדר עם הפלסטינים שהוא תנאי לכל ברית, התמיכה נופלת ל־20% בלבד.
גם בסוגיות ירושלים והר הבית ניכרת הקצנה: רק 11% תומכים בחלוקת העיר לשתי בירות, ישראלית ופלסטינית, ורוב המשיבים תומכים בחיזוק השליטה הישראלית בהר הבית אפילו במחיר מהומות ופגיעה ביחסים עם ירדן ומדינות המפרץ. גם ביחס לאלימות מתנחלים נחשף פער המוגדר כמסוכן: רבים מגנים אותה עקרונית, אבל פחות מוכנים לתמוך בצעדי אכיפה ממשיים.
המסקנה של שאול אריאלי לאור תוצאות סקר זה ברורה: הציבור היהודי רוצה ביטחון בלי הסדר, שליטה בלי אחריות, דמוקרטיה בלי שוויון, וברית אזורית בלי פלסטינים. זו אינה אסטרטגיה; זו אשליה פוליטית מתוחזקת היטב. (הסקר נערך על ידי פרופ' סיון הירש-הפלר ופרופ' גלעד הירשברגר ועוזרי מחקר: מיתר סורק, רומי יוסף בנימיני ויונתן יוסף מאירי).
מתנחלים התנכלו לחבר בית הנבחרים האמריקאי רו קאנה (דמוקרט). המתנחלים החמושים חסמו במשך כשעה וחצי את המיניבוס שבו הגיעו קאנה ועוזריו לכפר הפלסטיני הנטוש חירבת זנותא שבדרום הר חברון. הם בעטו בגלגלי הרכב, קיללו אותם והתגרו בהם. מצה"ל נמסר כי הביקור לא תואם.
במאחז הלא חוקי מול חירבת א-טאוואיל מתנחלים מקימים מבנה מלוחות פח מגולוון.
צה"ל הרס בתים באידנא באזור חברון ובצור באהר במזרח ירושלים.
יום חמישי – אום אל-חיר בדרום הר חברון: לראשונה מאז הוטל צו השטח הצבאי הסגור, הותר למשפחת סאלם להיכנס לדיר. קצין מת״ק איפשר למשפחה המתגוררת במקום להיכנס לדיר להאכיל ולהשקות את העיזים שבבעלותם. באתר ארגון "אמהות", המלווה את המשפחה, סופר כי "בזמן שהקצין אפשר את הכניסה לדיר, מתנחל שהתמקם בחצר הבית – אותו אדם שתועד קודם לכן יושב על נדנדה שהוצבה סמוך לשירותי המשפחה – החל לצעוק ולהתנגד, וזמן קצר לאחר מכן הורה הקצין למשפחה לעזוב את המקום." ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) עידכנה כי לאחר שיחות שקיימה עם מפקד מחוז ש"י ועם יורם הלוי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), נמסר לה כי המשפחה תוכל להמשיך להגיע לעדר לצורך האכלה וחליבה. מכל מקום, צו השטח הצבאי הסגור שהוכרז על המקום עדיין בתוקף.
שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, נפצעו בעת ששהו סמוך לביתם כתוצאה מתקיפת מתנחלים במסאפר יטא שבדרום הר חברון. לפי הדיווחים, התוקפים ריססו גז פלפל לעבר בני המשפחה והיכו אותם. 3 תושבים פלסטינים נעצרו.
כוח ההגמ"ר בגדה המערבית יצומצם בכ-20%: בהחלטה המקורית שאושרה במטכ"ל תוכנן לבטל את כל התקנים.
יום שישי – אל-מורייר ליד רמאללה: פלסטיני נפצע מירי אש חיה, שניים נפצעו מירי של כדורי גומי וילד בן 10 נפגע מרימון הלם בראשו בפעילות של הצבא ומתנחלים ל"השבת סדר" לאחר שנכנסו לכפר באמתלה שהם מחפשים צאן שנגנב.
מתנחל עם עדר ממאחז תל תלפיות פלש לכפר קוסרה.
שבת – 'הארץ': מתנחלים פלשו לכפרים ותקפו פלסטינים, מדובר בלפחות עשרים תקריות במהלך סוף השבוע. המתקפות כללו שימוש באלימות, איומים בנשק והשחתת רכוש. רכב צבאי תועד מאבטח מתנחלים שתלו דגלי ישראל בשטח A.
ארבעה מתנחלים נעצרו בחשד לניקוב צמיגי מכונית של צוות CNN. המתנחלים תקפו פלסטינים ועיתונאים אמריקאים בפאתי הכפר סינג'יל שבאזור רמאללה.
שני אורחים של "החווה של נועם ג'קסון" הממוקמת בקרבת מגורי הפלסטינים בחירבת א-טאוואיל בחרו לבלות את יום השבת בליווי עיזים למרעה. כאשר נתקלו בנוכחות המגינה של פעילי 'מסתכלים' הם הסתלקו ונטשו את העדר למשך שעות אחדות. בילוי שבת שלא עלה יפה.
