"אם אנחנו לא מצליחים למצוא מים ראויים לשתייה, אנחנו שותים מי ים"

מדינת ישראל מונעת בכוונת תחילה מפלסטינים ברצועת עזה גישה לכמות המים הנדרשת להישרדות ברצועת עזה. כך קובע ארגון זכויות האדם Human Rights Watch. הדוח שכותרתו "פשע ההכחדה של ישראל, מעשים של רצח עם בעזה" פורסם היום (19.12.24) והוא מצטרף לשורה של דוחות של ארגונים שונים הטוענים שישראל מבצעת רצח עם ופועלת בניגוד להחלטות בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג.

הדוח של הארגון המקיף 184 עמודים סוקר את התקופה בין חודש אוקטובר 2023 לספטמבר 2024.  בדוח נטען שפעולות שביצעה ישראל מנעו מחלק הארי של יותר משני מיליון הפלסטינים החיים ברצועת עזה גישה לכמות מינימלית של מים, והדבר תרם להתפשטות מחלות והביא למותם של בני אדם. לפי הדוח לרבים מתושבי הרצועה היתה גישה בעיקר למים שאינם ראויים לשתיה. "אם אנחנו לא מצליחים למצוא מים ראויים לשתייה, אנחנו שותים את מי הים", אמר תושב מקומי לכותבי הדוח.

הדוח מצטט את משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שלפיו בין אוקטובר 2023 לאמצע פברואר 2024 הסתכמה תפוקת המים ברצועה בכ-5.7 אחוזים בלבד מהתפוקה לפני פרוץ מלחמת אוקטובר 23'.

בתקציר הדוח אומר הארגון כי בשל ההרס המוחלט של מערכת הבריאות ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023 מספרם האמיתי של הנפגעים או המתים בשל מניעת מים ראויים בכמות מספקת מן הפלסטינים אינו ידוע. עם זאת לטענת כותבי הדוח מדיניות זו תרמה ככל הנראה למותם של אלפים. רופאים ואחיות אמרו לארגון שראו תינוקות, ילדים ומבוגרים רבים שמתו משילוב של תת-תזונה, התייבשות ומחלות.

לצד עדויות של תושבים, עובדי מפעלי המים ברצועה ואנשי סוכנויות בינלאומיות ניתח הארגון תמונות לוויין ואימת תצלומים וסרטונים שצולמו בין תחילתם של מעשי האיבה לבין אוגוסט 2024. הללו מראים הרס ונזקים נרחבים שנגרמו לתשתיות מים ותברואה, לרבות הרס, ככל הנראה מכוון ושיטתי של חיילים, של הלוחות הסולאריים שסיפקו חשמל לארבעה מתוך ששת המתקנים לטיהור שפכים ברצועה. בסרטון אחד תועדו חיילים צילמו עצמם הורסים מאגר מים מרכזי.

הדוח מאזכר שאחרי 7 באוקטובר 2023 הבהירו גורמים בכירים בישראל כי בכוונתם לשלול מאוכלוסיית הרצועה מענה לצרכים בסיסיים. ב-9 באוקטובר הכריז שר הביטחון יואב גלנט על "מצור מוחלט. אין חשמל, אין מזון, אין מים, אין דלק – והכל סגור".  ב-11 באוקטובר 2023 השמיע שר הביטחון כיום, ישראל כ"ץ, את הקריאה לניתוק אספקת החשמל, המים והדלק, ובהזדמנות אחרת הוא קרא לעצור גם סיוע הומניטרי.

כותבי הדוח קובעים שמאז ההצהרות הללו ניתקה ישראל את אספקת המים הזורמים בצינורות מישראל לרצועת עזה ואחר כך הגבילו את אספקתם, ניתקה את אספקת החשמל מישראל לרצועה וכך מנעה את הפעלת משאבות מים, מתקני התפלה ותשתיות תברואה. במקביל הגבילה ישראל את אספקת הדלק הדרושה להפעלת גנרטורים. אספקת המים נותקה ב-9 באוקטובר ומדובר באספקה של כ-12 אחוזים מכלל אספקת המים של הרצועה ומחצית ממי השתיה שם.

עוד נטען שתקיפות ישראליות הרגו עובדים של שירותי מים בעת שאלה ניסו לבצע תיקונים, ותקיפות אחרות הרסו את המחסן הראשי של שירות המים ברצועה שבו אוחסנו חלקי חילוף, ציוד ואספקה בעלי חשיבות מכרעת להפקת מים. כן נטען שישראל מנעה מסוכנויות בינלאומיות הכנסתם של חומרים וציוד לצורך תיקון הנזקים. בנוסף, ישראל הגבילה מאוד הכנסה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה, מנעה חלוקה של משלוחי סיוע לאזורים שונים ברצועה בזמנים שונים, ובייחוד חסמה אספקה הקשורה לטיפול במים ולהפקתם.

הדוח קובע שעל פי הערכת הבנק העולמי וחברה למחקרי שוק מינואר 2024 כי הנזק הכולל שנגרם לתשתית המים ברצועת עזה במהלך מעשי האיבה הוא עצום. כמעט 60 אחוזים מתשתיות המים והתברואה ברצועה ניזוקו או נהרסו במהלך מעשי האיבה. באוגוסט הם דיווחו כי שיעור הפגיעה וההרס של תשתיות המים, התברואה וההיגיינה הגיע ל-84.6 אחוזים.

הארגון  מסכם וקובע שהמשפט הבינלאומי דורש מישראל, ככוח הכובש ברצועת עזה, להבטיח את רווחתה של האוכלוסייה הכבושה ולוודא שצרכיה של האוכלוסייה האזרחית זוכים למענה הולם. המשפט ההומניטרי הבינלאומי גם אוסר על צדדים לסכסוך לתקוף, להרוס, לסלק או להוציא מכלל שימוש אובייקטים החיוניים להישרדותה של האוכלוסייה, לרבות תשתיות מים. מעשים אלה עלולים להיחשב פשע מלחמה.  לפי הארגון המדיניות הישראלית עולה כדי יצירה מכוונת של תנאי-חיים שנועדו להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית של רצועת עזה.

Human Rights Watch הגיע למסקנה שבשנה האחרונה כפו הרשויות הישראליות בכוונה תחילה על האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה "תנאי-חיים המחושבים כך שימיטו עליה הרס פיזי מלא או חלקי". לטענת הארגון מדיניות זו, המיושמת כחלק מהרג המוני של אזרחים פלסטינים ברצועה, משמעותה שהרשויות הישראליות ביצעו פשע נגד האנושות של הכחדה, והן עדיין מבצעות אותו. מדיניות זו עולה גם כדי "מעשה של רצח עם", על פי האמנה למניעת רצח עם מ-1948.

הארגון ממליץ למדינות ומוסדות בינלאומיים, ובייחוד כאלה היכולים למנף את השפעתם על ממשלת ישראל, כמו ארצות הברית, בריטניה ומדינות האיחוד האירופי, לנקוט פעולה דחופה למניעת רצח עם ומעשי זוועה נוספים, לרבות צעדים כמו סנקציות ממוקדות, השעיית העברות נשק וסיוע צבאי ובחינה של הסכמי סחר והסכמים מדיניים דו-צדדיים, כדי להפעיל על ממשלת ישראל לחץ ממשי לציית לצווים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק ולחובותיה האחרות מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי.

תגובת צה"ל, כפי שפורסמה בעיתון הארץ, אומרת כי הוא "דוחה בתוקף את הטענות בדבר פגיעה מכוונת בתשתיות מים ברצועת עזה", וכי הצבא מספק מענה לצורכי האוכלוסייה בהיגיינה, תברואה ושיפור אספקת המים. עוד נמסר כי צה"ל אפשר עבודות תשתית לאספקת מים וסניטציה ברצועה והועברו אלפי משאיות מים לאוכלוסייה.